<h1>מנורת המאור נר שלישי סימן צ"ד</h1>
<h2>דף לד.</h2>
חייבין בכל קהל למנות להם שליח צבור הגון. ויבקשו אדם שיהא ריקן מעברות ופרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות בתורה, נביאים וכתובים, כדגרסינן בפרק סדר תעניות (טז, א), תנו רבנן עמדו בתפלה, אף על פי שיש שם זקן וחכם, אין מורידין לפני התבה אלא אדם רגיל. רבי יהודה אומר מטופל ואין לו וביתו ריקן ויש לו יגיעה בשדה ופרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ובקי בכל הברכות כלן. ואמרינן עלה, ביתו ריקן, אמר רב חסדא ביתו ריקן מעברה. מאי זקן ופרקו נאה, זה שלא יצא עליו שם רע בילדותו. 'היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה' (ירמיה יב, ח), אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב; ואמרי לה, אמר רב אחא אמר רבי אלעזר זה שליח צבור היורד לפני התבה, שאינו הגון. וצריך שיהא ממולא זקן להיות שליח צבור קבוע, כדגרסינן פרק קמא דחולין (כד, ב), תנו רבנן נתמלא זקנו ראוי הוא להיות שליח צבור ולירד לפני התבה ולישא את כפיו. ואם לא ימצאוהו בכל השנה שלם בכל התנאים אלו, יבחרו בימות התעניות והצרות ובימות השנה יבקשוהו שיהא שלם במקצתן. והקבוע צריך שיהא ממולא זקנו ויהא לבוש ומתעטף בהתפללו בעד העם, כדתנן בסוף מגלה (כד, א), פוחח פורס על שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו נושא את כפיו. וכתב הרא"ש בתשובה, ומה שכתבת שממנים חזן להתפלל כל השבוע קודם שנתמלא זקנו וסומכין על זה שיש להם חזן אחר שיתפלל בשבת וביום כניסה, טעות הוא, כי זה נקרא חזן קבוע כיון שמנוהו להתפלל, אף על פי שיש אחר שהוא ממונה, דדוקא בעראי בלא מנוי יכול להתפלל אחר שהביא שתי שערות. עד כאן. ומי שאינו שליח צבור קבוע אם יאמרו לו, שירד לפני התבה יסרב מעט, כדגרסינן פרק אין עומדין, תנו רבנן העובר לפני התבה יסרב ואם אינו מסרב דומה לתבשיל שאין בו מלח ואם יסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שמקדיחתו מלח. כיצד יעשה, ראשונה יסרב, שניה מהבהב, שלישית פושט את רגליו ויורד. ואם טעה יעבור אחר תחתיו, כדתנן (שם), העובר לפני התיבה וטעה, יעבור אחר תחתיו ולא יהא סרבן באותה שעה ויזהר מאד בתפלתו שלא יטעה, כדתנן התם המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו, ששלוחו של אדם כמותו, אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת. אמרו לו מנין אתה יודע, אמר להם אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שמקובל ואם לאו, יודע אני שמטורף. מנא הני מילי, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, דאמר קרא בורא ניב שפתים שלום שלום וגו' (ישעיה נז, יט).
